<h1>ארחות חיים דין צדקה סימן ה'</h1>
<h2>דף נ.</h2>
כתוב (תהלים ק"ו ג') אשרי שומרי משפט עושה צדקה בכל עת אמר ר' אלעזר זה הזן בניו ובנותיו כשהם קטנים ר' שמואל בר נחמני אומר זה המגדל יתום ויתומה בתוך ביתו ומשיאן סמוך לפרקן.
<h2>דף סז.</h2>
ת"ר יתום ויתומה שבאו להתפרנס מפרנסין היתומה ואחר כך היתום. גדול המפייס לעני יותר מן הנותן צדקה וכל המעלים עיניו מן הצדקה נקרא בליעל ואכזר וחוטא שנאמר (דברים ט"ו ט') השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל. ואכזר [שנאמר] (משלי י"ב י') ורחמי רשעים אכזרי [וחוטא שנאמר וקרא עליך אל ד' והיה בך חטא] ומכחיש ייחוסו שאינו מזרע אברהם יצחק ויעקב שהיו רחמנים אלא מזרע הגוים שכתוב בהם (ירמיה ג' מ"ב) אכזרי המה לא ירחמו. וכל המרחם מרחמין עליו שנאמר (דברים י"ג י"ח) ונתן לך רחמים ורחמך.
<h2>דף סז:</h2>
גדולה צדקה [יותר מכל הקרבנות] שנאמר (משלי כ"א ג') עושה צדקה [ומשפט] נבחר לי"י מזבח. ומצוה גדולה להלוות לעני שנאמר (דברים ט"ו ח') העבט תעביטנו די מחסורו ואמרו ז"ל מי שאין לו ואינו רוצה להתפרנס נותנין לו בתורת הלואה כדי שתנוח דעתו עליו וזו היא מצוה יתרה מן הנותן. ומטיל לכיס יותר מכולן פי' הר"ף שנוטל מעות מן העני או מתלמיד חכם ומרויח בעבורם. ואמר ר' יצחק מאי דכתיב (משלי כ"א כ"א) רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד משום דרודף צדקה ימצא צדקה אלא לומר לך שכל הרודף אחר צדקה לעשותה הב"ה ממציא לו מעות לעשות מהן צדקה רב נחמן בר יצחק אמר הב"ה ממציא לו בני אדם המהוגנים לעשות להם צדקה לאפוקי מדרש רבא מאי דכתיב (ירמיה י"ח כ"ג) ויהיו מוכשלים לפניך בעת אפך עשה בהם אמר ירמיה לפני הב"ה רבונו של עולם הכשילם בבני אדם שאין מהוגנין שאפילו בשעה שהיו כופין יצרם לעשות צדקה לא יקבלו שכר עליהם. ואמר ר' אלעזר גדולה צדקה יותר מכל הקרבנות כולן שנאמר (משלי כ"א ג') עושה צדקה ומשפט נבחר לי"י מזבח.
הנותן צדקה לעני בסבר פנים רעות אבד זכותו אפילו נתן הרבה ועובר משום (דברים ט"ו י') לא ירע לבבך בתתך לו וטוב ממנו הנותן פרוטה בסבר פנים יפות. ועוד יש ענין שלישי טוב משניהם [ליתן] כראוי לעני בסבר פנים יפות. ועוד יש ענין רביעי שטוב משלשתן ליתן לעני כראוי קודם שישאל. עוד יש ענין חמישי שטוב מארבעתן מאן דצייר זוזי בסדיניה ושדי לאחוריה ובאין עניים ונוטלין אותן ואין הנותן יודע למי נותן ואין העני מתבייש. עוד יש ענין ששי שטוב מחמשתן והוא שיהיה משליך מעות מאחורי הדלת שלא ידע העני כלל ממי לוקח. עוד יש ענין שביעי שטוב מכולן הנותן לתוך קופה של צדקה ואינו יודע מי נוטלה ולמי נותנה. עוד יש ענין שמיני טוב מכולן המחזיק ביד ישראל המך ונותן לו מתנה או הלואה או עושה עמו שותפות או ממציא לו מלאכה כדי לחזק ידו עד שלא יצטרך לבריות ולא ישאל ועל זה נאמר (ויקרא כ"ה ל"ה) (וחי אחיך עמך) [והחזקת בו גר ותושב וחי עמך].
